במלאת שבעה להשתלטות על המרמרה – מכתב אל אזרח ישראלי

Home  >>  Uncategorized  >>  במלאת שבעה להשתלטות על המרמרה – מכתב אל אזרח ישראלי

במלאת שבעה להשתלטות על המרמרה – מכתב אל אזרח ישראלי

On September 14, 2001, Posted by , In Uncategorized, With Comments Off on במלאת שבעה להשתלטות על המרמרה – מכתב אל אזרח ישראלי

מכתב אל אזרח ישראלי,

עברו שבעה ימים מאז ההשתלטות שלנו על המשט לעזה. אפשר להתחיל להרים קצת את הראש ולהסתכל ביתר בהירות על מה שהתחולל פה. בשבעת הימים הללו מדברים הרבה על מי אשם ומי פעל בשיקול דעת. אני לא מעוניין לכתוב על אשמה, אני רוצה לכתוב לך על אחריות.

שוב ושוב אומרים לנו שהחיילים היו בסדר גמור, שבתנאים שנוצרו (שים לב לשימוש הזה בצורה הסבילה) הם לא יכלו לפעול אחרת ושבכל מקום אחר זה היה נגמר גרוע יותר. אומרים לנו שהמשט אורגן על ידי טרוריסטים, שהכל באשמתם. הצבא כרגיל יחקור את תהליך האימונים לקראת המשימה ואת ביצועה. מתווכחים קצת האם צריך לחקור את תהליך קבלת ההחלטות בממשלה, היו אפילו עיתונאים שאמרו שביבי מסוכן לישראל ושברק צריך להתפטר.

אתה שם לב שיש גורם אחד שאיש אינו מביא בחשבון בכל השרשרת הזו? אני לא רוצה לכתוב כאן על החיילים וגם לא על המפקדים. לא על פעילי השלום האותנטיים, לא על הפעילים האנטי-ישראלים, לא על הפוליטיקאים שלהם ולא על הפוליטיקאים שלנו.

אני רוצה לכתוב עליך ועלי. עלינו ועל האחריות שלנו למה שמתחולל פה. כי דמוקרטיה היא לא רק החופש שלנו. היא גם לא מתמצה בשיוויון זכויות לערבים. דמוקרטיה היא שלטון העם והעם זה אנחנו, אני ואתה. אנחנו אחראים על מה שקורה פה והגיע הזמן שננהג בהתאם לאחריות הזו.

מה קרה לך?! איך אתה מצליח להשלים עם האופן שבו המדינה הזו מנוהלת ומתנהלת? למה אתה משאיר את כל האחריות למנהיגים דמיקולו ונותן להם להכתיב לך מה לחשוב על הסמטוכה שהם עושים כאן? אני מכיר אותך ורואה איך אתה פועל ביום יום: את הפעלתנות והיצירתיות, את האכפתיות, את הממזריות. לאן כל זה נעלם בקשר לניהול החברה שלנו? המנהיגים שלך פישלו בגדול, המדינה שלך תועה באפילה ומה אתה עושה בקשר לכך?

אתה לא זוכר שאתה הריבון האמיתי כאן, שאתה האחראי? אתה מרשה לעצמך להמשיך בעיסוקים שלך כאילו כלום: מתרכז בלימודים או בעבודה שלך, דואג לקדם את עצמך, לא שוכח ללכת להופעה טובה או לבלות במסעדה. אנשים – יהודים, ערבים – נמצאים במלחמת הישרדות מיותרת ואתה, שאצלך נמצא הכוח לקבוע התנהלות אחרת, כאילו חי ביקום מקביל. אתה באמת מצליח להינות במסעדה ולא להרגיש את טעם הדם שהכל כאן רווי בו?

איך אתה מתרץ את זה לעצמך? האם אתה אומר שאתה מיואש? שהפלסטינים הם מניאקים מטומטמים, שהמתנחלים לאומנים קנאים, שביבי הוא סתם אידיוט ושאתה לא יודע מה לעשות? אני מסכים. נראה שרוב הכוחות כאן איבדו את הצפון ובאמת לא ברור מה לעשות. אבל ריבונו של עולם כל כך ברור מה לא לעשות. הגיע הזמן שתגיד למנהיגים שלך “די!”, “לא!”. “אני לא מוכן לדפוסי החשיבה המוגבלים שלכם שמצמצמים הכל למי התחיל ומי יותר חזק. אני לא מוכן לכוחנות שלכם. היא רק גורמת הרס, פוגעת באינטרסים הקיומיים שלי ומפירה את כל הערכים המוסריים שלי. אני לא מוכן לזריעת הפחד שהיא אסטרטגיית ההסברה הבלעדית שלכם. תפסיקו לעזאזל להפחיד אותי כל הזמן”.

איך אתה מתרץ את זה לעצמך? האם אתה אומר שאתה מיואש? שהפלסטינים הם מניאקים מטומטמים,לא משנה אם אתם מחבבים תרגולים גופניים מפרכים או תרגולים רוחניים מעוררים, חשוב שתתנו את הביטוי המקסימלי לאהבות הגדולות של החיים שלכם בהזמנת החתונה שלכם. איך עושים את זה? invited.co.il מזמינה אתכם לגלות!

או אולי אתה אוכל את מה שהמטבחון של ביבי מקדיח בשבילך: “נמל איראני בעזה. תורכיה היא חלק מציר איסלאמי שרוצה להשמיד את ישראל. לינץ’ בחיילי השייטת. העולם צבוע. השגנו את התוצאות הטובות ביותר”. האלו! איך אתה מסכים לחזור אחרי המנטרות המטופשות הללו? היה כאן כישלון קולוסאלי: חיילים כמעט נהרגו, אזרחים כן נהרגו, מגנים את ישראל בכל מקום ויהיו לזה מחירים בעתיד הקרוב מאוד. ביבי הסכים לועדת חקירה עם משקיפים זרים והוא שוקל להסיר את המצור מעזה (וזה הרי נורא מסוכן).

זוכר איך בבית ספר סיפרו לנו שמנהיגי ערב משתמשים בשנאה לישראל על מנת להסית מעצמם את הביקורת של העם שלהם? אתה לא רואה שזה מה שעושים לנו עכשיו?

אני יודע שאתה לא באמת חמום מוח כוחני. הלכנו יחד לבית ספר ואני זוכר שמה שהיה לנו הכי חשוב זו חברה צודקת ומתוקנת. אני רואה אותך עם הילדים שלך ואני יודע שאתה מייחל לרדיפת שלום. לא שלום של מדינות, גבולות והסכמים אלא רדיפת שלום שבה נרתעים מאלימות שאין בה צורך ומתייסרים על אלימות שכן בוחרים להפעיל. נכון, אנחנו חיים בשכונה מסוכנת אבל דווקא בשל כך עלינו לפתח מיומנות לא להיכנס לקטטות. סחתיין עלינו, אנחנו הכי חזקים כאן. אנחנו מספיק חזקים בשביל לא להיות פחדנים כאלו שנרעשים מכל בריון שמתחצף אלינו. אנחנו מספיק חכמים בשביל להיות מסוגלים למצוא פתרונות אחרים זולת שימוש כוח כדרך היחידה להתמודדות עם איומים.

ישראל השקיעה כל כך הרבה בנשק וצבא והיא מומחית עולמית בתחום. יש מתודות וכלים שאפילו האמריקאים קונים מאיתנו. תאר לעצמך שהיינו משקיעים את אותם כספים ואותה אנרגיה בפיתוח אסטרטגיות לא אלימות להסרת איומים ולפיתרון סכסוכים. בטוח היינו עולים על דברים שמהטמה גנדי ומרתין לותר קינג זה כלום לעומתם. זה לא שאני ממליץ על פציפיזם, אבל רבאכ, אפילו את הדיקטטורות הקומוניסטיות במזרח אירופה העם הצליח להפיל בלי אלימות. אתה ספקן? יש מומחים לפיתוח אסטרטגיות לא כוחניות להתמודדות עם איומים. חלק מהם ישראלים, חלק מהם לא מישראל. אפשר ללמוד מהם ואני בטוח שאם נרצה גם נפתח בעצמנו דברים שהם טרם חשבו עליהם.

בשביל שישראל תבחר בדרך הזו הקול שלך חייב להישמע. המנהיגים המפוחדים שלנו חושבים שעם ישראל הוא אספסוף שנוהה אחרי מי שמפעיל הכי הרבה כוח. צריך להראות להם שלא כך הם פני הדברים. צריך גם להבטיח להם שיש לנו את הסבלנות ואת העוצמה המנטאלית להתמודד עם התגרויות והתקפות של אויבים בלי שניגרר לדפוס האוטומטי של עין תחת עין.

הצעד הראשון הוא להזכיר לעצמנו מה חשוב לנו, אלו חיים אנחנו רוצים כאן. הצעד הבא הוא להבהיר את זה לאנשים שקוראים לעצמם מנהיגים ושכחו שאנחנו הם שמשלמים את המשכורת שלהם.

לרבי נחמן מיוחסת תפילה יפהפיה לשלום. התפילה פונה לאלוהים שישרה שלום עלינו. אבל אישית אני לא מאמין באלוהים. בדמוקרטיה, האדם הקטן הוא הריבון ולכן אני מפנה את התפילה הזו אליך.

יהי רצון מלפניך, ישראלי אחי אהובי, שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם, ותמשיך שלום גדול ונפלא בעולם, ולא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה: רק יכירו וידעו כל יושבי תבל האמת לאמתה, אשר לא באנו לזה העולם בשביל ריב ומחלוקת, ולא בשביל שנאה וקנאה וקנטור ושפיכות דמים. רק באנו לעולם כדי לחיות יחדיו, יצורים ברוכים שכמותנו.

ובכן, הבה נרחם על עצמנו ועל כל אחינו. ויקוים בנו מקרא שכתוב: “ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד, והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם”: “ויגל כמים משפט, וצדקה כנחל איתן”: כי מלאה הארץ דעה את האדם הרודף שלום, כמים לים מכסים.