הגוף חופשי והוא יכול לשחרר אפילו אותך
ארכיון רשומות מהקטגוריה "תבונת הגוף"
אזורי ספר ומרחבים נזילים
פורסם ב תבונת הגוף, תגים אי שניות, הליכה, טבע, ראיה ב 5 באפריל 2011 | 3 תגובות »
למה הוא מתכוון כשהוא אומר הסתה?
פורסם ב להביא ימים יפים יותר, תבונת הגוף, תגים בנימין נתניהו, הומאניזם, הסתה ברשות הפלסטינית, הרצח באיתמר, מדד תרבות השלום וההסתה ברשות הפלסטינית, משפחת פוגל ב 17 במרץ 2011 | 53 תגובות »
מאז הרצח של בני משפחת פוגל באיתמר מרבה בנימין נתניהו לדבר על "ההסתה הפרועה של הרשות הפלסטינית" ולהצביע עליה כסיבה לפשע הזה. לנתניהו יש גם את "מדד תרבות השלום וההסתה ברשות הפלסטינית" שעליו הוא מסתמך כראייה למצב הדברים החמור. אלא שהאמת דווקא שונה: המדד דווקא מצביע על מגמות חיוביות בנושא הזה. כמו כן במקומות שונים הוא לוקה בפרשנות שגויה ושגיאות עובדתיות כך שהמסקנות שנתניהו מסיק ממנו הן לחלוטין לא מבוססות. אין לנו סיבה להאמין לנתניהו כשהוא אומר "הם מסיתים".
שלוש דרכים מהגוף אל עצמי – רשומה שנייה
פורסם ב תבונת הגוף, תגים א', לימוד העצמי ב 1 בדצמבר 2010 | 10 תגובות »
החלק הראשון בסדרה – הגוף כמשנה תודעה – כאן הגוף כמשקף את התודעה הראה לי איך אתה זז ואומר לך כיצד התודעה שלך מותנית. מאחר והגוף והתודעה שלנו ארוגים זה בזה המשפט הנ"ל אמור להיות אקסיומה מובנת מאליה. משום מה הוא נותר נחלתם של יודעי סוד מועטים. נכתבו כמה ספרים מצוינים על האופן שבו הגוף [...]
שלוש דרכים מהגוף לעצמי – רשומה ראשונה
פורסם ב תבונת הגוף, תגים איתגור, אלכסנדר, אמנות לחימה, גירוי חושי, העצמי, טנטרה, טקיגיו, יוגה, מחול סופי, סגפנות, צ'אקרות, שחרור, תודעה ב 25 בנובמבר 2010 | 3 תגובות »
ישנן דרכים שונות בהן הגוף מאפשר לנו לגעת ברוח. יש טעם לפרוס את הדרכים הללו לא רק כדי לתאר אותן אלא גם כדי להבהיר שהן שונות זו מזו. כשהתחלתי לכתוב התברר לי שאני מפרט הרבה מעבר למה שצפיתי – מבחינה זו הכתיבה הבהירה גם לי כמה נקודות חשובות – ושיהיה צורך לחלק את הדברים למספר [...]
הראה לי את פניך האמיתיים כשאתה מחייך – שחרור וצורה
פורסם ב אימוני קיטאידו, תבונת הגוף, תגים העדר צורה, צורה, קאטה, קואן ב 3 בנובמבר 2010 | 12 תגובות »
אתמול באימון נפלה לאחת המתאמנות החגורה שהיא חגרה סביב המתניים. אחר כך גם הקשירה של החולצה שלה נפרמה והיא נפתחה (לובשים את החולצה כמו ז'קט ואת שני כנפותיה קושרים זו לזו). לא, זה לא מה שאתם חושבים – מתחת לחולצת האימון היא לבשה טי-שירט לבן כך שהכול היה מהוגן ולא מביך. אבל פתאום הכתה בי [...]
צורתו של החופש
פורסם ב תבונת הגוף, תגים מוריס מרלו-פונטי, צורה ב 11 באוקטובר 2010 | 8 תגובות »
לפני כמה ימים טיפלתי קצת בגינה. עישבתי, גזמתי, חפרתי וגם שתלתי כמה שתילים. לסיום השקיתי את השתילים. בהעדר משפך השתמשתי בדלי שהמים נשפכו ממנו בשצף עז מכפי שהיה יאה לשתילים הקטנים והרכים שטמנתי באדמה. גהרתי מעל כמה צמחים והטיתי בזהירות את הדלי כך שהמים יזרמו ממנו במתינות. ואז זה קרה. הזרם העדין, הדיוק שבהקשבה לזווית [...]
לייקוף, ג'והנסון ובשורת הפילוסופיה שבבשר
פורסם ב איך המוח הזה עובד, תבונת הגוף, תגים Embodied Cognition, Embodied Realism, Philosophy in the Flesh, אנטוניו דמאסיו, ג'ורג' לייקוף, מארק ג'והנסון, מטאפורות, פילוסופיה, רוחניות ב 3 באוגוסט 2010 | 33 תגובות »
לכאורה התזה המרכזית של הספר Phylosophy in the Flesh היא שהתודעה שלנו הינה גופנית ביותר: המושגים הכי מופשטים שלנו – זמן, אהבה, סיבתיות ואלוהים – מעוגנים בחוויות גופניות בתכלית. כמוהם, הפעילות המנטאלית המופשטת שלנו מבוססת בעצם על מנגנונים גופניים של חישה ותנועה. nמחבריו של הספר הם חוקרים מוערכים ובעלי שם: הבלשן הקוגניטיבי ג'ורג' לייקוף מאוניברסיטת [...]
המילה, העולם והתהום שבינהם
פורסם ב תבונת הגוף, תגים בוקוטו, ווקאמה, ישראל אלירז, מילים מילים, מתח והרפיה, מתימטיקה, פיתגורס, ציר המספרים, קנטור ב 29 ביוני 2010 | 14 תגובות »
על חורים בתפיסת המציאות שלנו. תחילה משל של חורים בציר המספרים ולאחר מכן החללים שבין המילים לבין מה שהן מתיימרות לתאר.
בין סבל לאי נפרדות – דרך הדהארמה לאקטיביזם
פורסם ב דהארמה אקטיביסטית, תבונת הגוף, תגים אג'האן בודהדסה, אקטיביזם, בודהיזם ודהארמה, ברני גלאסמן, ג'ואנה מייסי, דהארמה מעורבת חברתית, הפסקת האש שבלב, זן פיסמייקרס, טיך נהאת האן, נחי אלון ב 16 ביוני 2010 | 13 תגובות »
הרצאה שנתתי באוניברסיטת בר אילן על אקטיביזם מנקודת המבט של הדהארמה. נקודת המוצא היא מודעות לסבל ומחויבות לסיומו. כשלכך מתלוות מחויבות לאי אלימות וידיעת אי הנפרדות בין כל הברואים התוצאה היא אקטיביזם מחוייב שפועל על לב גדול
מתימטיקה גופנית
פורסם ב איך המוח הזה עובד, תבונת הגוף, תגים מוריס מרלו-פונטי, מתימטיקה, פנומנולוגיה ב 27 במאי 2010 | 6 תגובות »
לקרוא את מרלו-פונטי (ואודותיו) הביא אותי למצב של חסד בו החיבור בין התודעה לגוף נחווה יותר מקרוב. אני הולך ברחוב או יושב בפארק והגוף כל כך חי. הראיה מתרחשת בגוף כולו, השמיעה קולטת פוליפוניה עשירה ובהירה מהרגיל. העולם נהיה סמיך הרבה יותר, עמוק יותר. צעדי מהדהדים בדיוק במקומם. גם המדיטציה דחוסה יותר.
אביב טטרסקי
מנוי רסס
חיפוש בתוך הבלוג
-
5 רשומות אחרונות
ארכיון
קטגוריות
